כולנו יודעים מהו הדבר אשר עושה את הורינו לכה שונים: מבוגרים הינם יותר מדוכאים מאשר צעירים, עקב זאת שהם חוו יותר תסכול, ולכן, התנסו ביותר מהחוויה שהיא החיים. כולנו מכירים את האימרות שלהם: אל תלחם, לך עם הזרם, ככה הדברים,אל תתנגד, תוותר, זרום במילים אחרות. מהסיבה הזאת לצעירים רבים יש פחד שמתחבא עמוק במוחם מלהפוך להיות קונפורמיסטים כמו הוריהם.

הוריך, יותר מכל, מעשיים. הם שמו בצד כמה דברים שבהם הם מסוגלים לשלוט, ומחקו את השאר, בעודם יודעים-אם הם משכילים-אינטואיציונית שהדברים הללו הם דמוקרטיה, קפיטליזם והשאר, הם כיסויים לממשלת השחיתות המודרנית שלנו. אין להם כבר זמן לאידיאלים מכיוון ש מניסיונם כל אידיאל בסופו של דבר נשחק. אתה יכול להמנע מכך, אם תבחר, אך זה דורש ממך לחשוב מחוץ למה שמקובל בציבור הרחב כאידיאל.

הדרך להפוך להורייך הייתה (בשנות ה-60') להיות קונסרבטיבי. אם ערכייך היחידים היו להרוויח כסף וללכת לבית כנסת (או כנסייה/מסגד וכו'), בעזרת ה"שם", אתה תהיה הורה במהירות. הסיבה לכך היא שקונסרבטיזם היה היכן שהעדר הסתתר בזמנים ההם, עקב העובדה שקונסרבטיזם היה האידאולוגיה ה"בטוחה". כעת העדר מצא לעצמו אידאולוגיה אף יותר בטוחה, והיא ליברליזם, בכל צורותיו והפרשותיו – כולל מה שנחשב בימינו כקונסרבטיזם.

במרכזו של הליברליזם נמצאת מלחמת המעמדות, או הרצון הבלתי נלאה לעלות את רמת החיים של המקופחים והעניים לרמה של שויון סוציאלי. אידיאולוגיות ליברליות מקומוניזם לדמוקרטיה לאנרכיזם למה שנחשב ל"ירוק" (איכות הסביבה), כולם חולקים באותו רצון. הרעיון הבסיס שלהם הוא שאם כולם יהיו שמחים לא יהיו צרות, וללא הצרות, לא נהיה בסכנה. וכאן מסתיימת המחשבה הליברליתת היא לא ממשיכה הלאה לחשוב מהם חיים משמעותיים, וכיצד להפוך חיי חברה לחיוביים, אך זוהי אידאולוגיה מושלמת על מנת להסתדר עם אנשים.

חשוב על כך. אם אתה פוגש אנשים אשר עובדים על ביתך, קבצנים ברחוב, חולי איידס מקופחים ודומיהם, אתה יכול לאמר להם שאתה בצד שלהם. אתה מאמין שלכולם צריך להיות מה שלך יש, ועל מנת להביע זאת, אתה תושיט להם מתנה קטנה ותשלח אותם לדרכם. זהו שילוב של פציפיזם, או סירוב להלחם עבור מה שמוכרח להיעשות מכיוון שמישהו עלול להיפגע, ורחמים, או מציאת דרך לגרום לאחרים להיות קטונים דרך חלוקת דברים להם, ודרך כך לחזק את תפקידך כהנדיב הגדול ותפקידם כעלובים מסכנים. לא משנה מהי הסיבה, בגלל שליברליזם מסרב להסכים שיש אידיאולוגיות שבאמת שווה הילחם עבורן ויש כאלו שלא, בגלל שליברליזם מסרב להודות שלא כל בני האדם שווים ביכולתם, הליברליזם כה פופולארי, אפילו כאשר זה מסתתר בתחפושת הקונסרבטיזם כמו ג'ורג' בוש, ורונלד רייגן.

אך זכרו את האמרה, הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. ליברליזם, ככוונה טובה, יוצר הפרעה בחברה בכך שבמקום לשים את משאביו באותם אנשים המתפתחים בחברה (או: "אנשיו המצויינים של המלך") הוא משקיע את משאביו באלו אשר אינם הולכים לשום מקום, וכך מוריד מהם את הלחץ לצאת ממצבם הבזוי. מכיוון שליברליזם הוא אחד מהאמונות אשר מורכבות מתחזיות מוזריות/אידיאולוגיות במקום אימוץ של המציאות, הוא גורם לכולם להישאר עם הראש בעננים, שם הם חולמים על כמה טובים הם, ואיך המקופחים מקבלים סיוע בזמן שהדבר שבו הם היו צריכים להתרכז – החברה בשלמותה – הולך ישר לאסלה. אך אף אחד מעולם לא פוטר מכיוון שאימץ רעיון ליברלי, מכיוון שאם אינך משתייך למפלגה מסויימת, הקונספטים הבסיסיים שלו הם פוגעניים חברתית. "למה לא, אקבל שכולם הם אחי ואחיותי."

ליברליזם הינו למעשה לא שונה יותר ממפלגת מפא"י של תחילת המדינה, אשר היוותה את עריסתו של הקונסרבטיזם. בסופו של יום אתה יכול לקרוא לזה מסורתיות, ליברליזם, פלורליזם, הומניזם, בכל מקרה זוהי הדרך הקלה ביותר להפוך לעוד אחד מהעדר כמו הורייך. האמת הנסתרת היא שלא משנה איזו אידאולוגיה פופולארית תבחר, בסופו של יום כל האידאולוגיות הללו נובעות מאותו מאותו ליברליזם, ולכן, זהות.

בין אם תבחר להיות היפי, רפובליקני, אנרכיסט, פעיל ירוק, ליברלי, או קומוניסט. זה לא באמת משנה. אתה עדיין מחזיר באותה מערכת אמונה שבורה אשר נובעת מהרעיון היהודי (אך לא יהודי מודרני למעשה) המוסרי שעל פיו אנחנו חייבים לשמר את האינדיבידואל בכל מחיר, ולהימנע מקורבן אישי; זהוניגוד מוחלט לאידיאל האירופאי הקדום שאידיאלים צריכים להישמר בכל מחיר, משום שהם בסיס חיינו. לא משנה כמה אתה מורד, עם פוסטרים של צ'ה גוורה מעל מיטתך ומוזיקת "אינדי" במערכת הסטריאו, אתה עדיין תקוע באותה דרמה ישנה שקרעה כל ציוויליזציה, שהיא ריחוק מתקדם מן המציאות ורגרסיה לאינדיבידואל.

צורת חשיבה זאת עוזרת לדיכוי, אתה לא יכול להחזיק בדעות חזקות, מכיוון שאלו יהיו פוגעניות, ולכן לא רק שיהיו אי-ליברליות אך גם רעות לעסקים. אתה לא יכול לשאוף לשום שינוי מעבר לאותו רעיון של חיים פרטיים, מכיוון שזה עלול להיות מנוגד לרצונותיו של אדם אחר – לא משנה כמה לא הגיוניים – ובכך יגרום לפגיעה כלשהיא ואיבוד עסקים. לסיום, אינך יכול לאמור שדרך התנהלות הדברים – ליברליזם – הינה טעות, מכיוון שזה בפירוש דבר "טוב" וגם דבר שהיננו מקובל בחברה (ראה ערך: הסכמיות). שמור את רעיונות אלו בראשך, ובקרוב תתחיל לראות שאין אלו דברים ששווה להילחם עליהם, ותצטרף לזרם. ברכות, תהפוך להורייך

אפריל,25 2007

Our gratitude to "Bar" for this translation.